חלק ראשון – דת, פירטים ואבולוציה

היום הראשון של TAM לונדון התחיל מיד אחרי הקפה, עם רבע שעה "אנטרטיינמנט" בהגשת מנחה הערב, ריצ'רד ווייזמן. מי ששמע ספק סביר קצת יודע שאני מאוד אוהבת אותו, והוא היה מנחה נהדר. בין כל הרצאה הוא הכניס 2-3 דקות של בדיחה קצרה, איזה קסם או קלילות רוח כללית שניקתה את הראש בין מרצה למרצה. החסרון היחיד של ההנחיה שלו הוא שהוא בעצמו לא דיבר בכנס.

ההרצאה הראשונה היתה מאת סו בלקמור, שספרה הכי מפורסם הוא The Meme Machine, בו היא לקחה את הרעיון שדוקינס זרק ב"גן האנוכי" והרחיבה אותו לתאוריה שלמה. קיוויתי שהיא תדבר על ממטיקה בהרצאה שלה, נושא מרתק שלדעתי גם נעסוק בו בקרוב בספק סביר, אבל היא בחרה לספר דוקא על עברה כחוקרת נלהבת של הפאראפסיכולוגיה. זו היתה הצצה מעניינת לאיך עובדים המוח והאמונה האנושיים, וזו אחת הפעמים הראשונות שבלקמור מתיחסת לחלק הזה בחיים שלה. היה מעניין, אבל עקב ציפיותיי כאמור, קצת מאכזב.

אחריה עלה דוקינס, שלא התנגח בדת כמו שעשה בכמה מההרצאות האחרונות שלו, אלא דיבר על איך אבולוציה צריכה להיות הלימודים הקלאסיים החדשים. הוא נתן טיעונים משכנעים ומנוסחים היטב כמצופה מדוקינס, והציג מספר רב של תחומים שתורת האבולוציה משפיעה עליהם, כמו גאוגרפיה, פיזיקה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, הנדסה ועוד.

ההרצאה השלישית, מאת קורי דוקטרואו, עסקה בפירטיות, חוקי זכויות יוצרים והאינטרנט. הרגשתי שאני קצת אובדת בין מונחים משפטיים וטכנולוגיים, אבל אנשים שקצת יותר מתמצאים בתחום טוענים שזו היתה הרצאה מוצלחת ושהוא העלה נקודות חשובות. אני אאמין להם. בספקנות, כלומר.

ההרצאה האחרונה לפני ארוחת צהריים היתה של אדם ראת'רפורד, ביולוג אבולוציוני שחוקר גם הרבה דת ופסאודו מדע. הוא סיפר על הנסיון שלו ב"קורס אלפא", סדרת מפגשים בהנחית אנשי דת נוצרים, שמטרתם להחזיר אנשים אל הנצרות "באוירה רגועה" וככל הנראה עם פיצה חינם. הקורסים האלה פונים אל אותם אנשים שלא ממש מחוברים אל הדת, אבל כן יודעים דבר או שניים מהחינוך בבית או מבית ספר דתי ברמה כזו או אחרת; בשביל להמחיש באיזה חתך אוכלוסיה מדובר, אדם מתחיל לדקלם תפילה נוצרית וחלק גדול מהקהל מצטרף אליו באופן כמעט אוטומטי. באופן שקצת מזכיר משיכה לתוך כת, הקורסים האלה מכניסים את המאזינים צעד צעד לתוך הנצרות, עם דוגמאות שקל להתחבר אליהן מתוך נרניה ושר הטבעות ("כשאדם צריך להתמודד עם הרוע שבתוכו, כן? אז זה כמו שפרודו הולך למורדור ומשליך את הטבעת ללבה!") ועם סדרת עשרה שלבים "מהקל אל הכבד". כמו הרבה קבוצות נוצריות, גם קורס אלפא מתנגד בבירור להומוסקסואליות, אף שהם לא מודים בכך במילים אלו בדיוק, וכמובן שכולם יכולים להנצל אם רק יחליפו את נטיותיהם באהבה לישו. בסוף ההרצאה שלו ראת'פורד מציע לקהל ללכת לקורסים האלה ובאופן מנומס להעלות שאלות לטענות שהם מעלים: "כשהם אומרים שזה כמו פרודו והטבעת, תשאלו אהה…איך בדיוק?" "ישו היה קיים באמת – …באמת?" והחביב עליי, "כשהם אומרים שהומוסקסואלים יכולים להנצל, אנחנו כבר יודעים מה לענות להם", ועל המסך מופיע בגדול "Fuck You".

חלק שני – ספנות, שרלטנות ואקטיביזם

אחרי ארוחת צהריים דיברה בקצרה קרן ג'יימס על "פרוייקט ביגל", הקמה של ספינה על בסיס הביגל המפורסמת שהובילה את דרווין במסעותיו, שמטרתה לעודד מחקר ומדע, לשמור על קשרים בין גופי מחקר וחינוך שונים, ועוד הרבה מטרות חשובות ושאפתניות. הספינה והפרוייקט עודם בהקמה, ואפשר לקרוא עוד ולתרום למאמצים באתר שלהם.

פולה קירבי דיברה על המפלגה הנוצרית בבריטניה וציטטתה כמה משפטים מחרידים מהמניפסט שלהם, בין השאר התייחסויות מלאות חרדה ל"חילונים ההומניסטים הפנדמנטליסטים האלה", "הבעיה עם החברה היא שפשוט יש יותר מדי שוויון", קריאות להחזיר נצרות לתכנית הלימודים בלימודי דת, הסטוריה ומדע ועוד. למפלגה הנוצרית אין הרבה סיכוי להגיע לשום מעמד של כוח בממשלה, לפחות לא כרגע, אבל הקול שלהם נשמע. קירבי סיימה את ההרצאה בקריאה לחילונים להשמיע קול זהה בעוצמתו ואפילו חזק יותר, ועל כל התרחשות שהפנדמנטליסטים (לא אנחנו) מתלוננים עליה, להביע תמיכה ועידוד, כי זו הדרך שלנו להשמע ולהשפיע.

אחריה התקיים פאנל בנושא ספקנות ואקטיביזם, עם אוון האריס, חבר פרלמנט לשעבר; דייב אלן גרין הידוע בכינוי "Jack of Kent" בלוגר בנושאי משפט ומדיניות; סיימון סינג, סופר מדע פופולרי שמגיע לארץ תוך ימים ספורים; וטרייסי בראון, המנהלת של "Sense About Science". כל נואם נתן כמה דקות על מה כל אחד יכול לעשות, על ספקנות שמגיעה מהקהל הרחב ולאו דוקא "מגבוה", ואז ניתן די הרבה זמן לשאלות מהקהל, מהן זכורה לי במיוחד בחורה צעירה ששאלה מה אפשר לעשות לגבי הנתינה של תרופות הומאופתיות בבית הספר שלה.

לקראת סוף היום, רובין אינס (קומיקאי וסופר בריטי) ראיין את ג'יימס רנדי, שדיבר לא מעט על אורי גלר ושאר שרלטנים, ואז ניתנו שני פרסי קרן ג'יימס רנדי לחינוך, אחד לבן גולדאייקר על עבודה מצויינת בקידום פופולריזציה של מדע, והשני לריס מורגן, ילד בן 15 שחשף תרופת קסמים למחלה ממנה הוא סובל כלא יותר מאשר מלבין כימי. הראשון לא יכל להגיע לכנס ושלח וידאו חמוד ונלהב, והשני קיבל תשואות בעמידה מקהל של כשמונה מאות איש.

הסופה

זה סיכם את היום הראשון של TAM, אבל האירוע המיוחד של הערב היה הצגת הבכורה של סרטון האנימציה לשיר Storm של טים מינצ'ין. השיר, למי שלא מכיר, הוא פשוט פנטסטי, והסרטון מאוד מוצלח, במיוחד בשביל משהו שנעשה עם צוות מצומצם מאוד וכמובן בלי תקציב. באתר ניתן לראות טריילר ועדכונים מתהליך היצירה וההפקה, ואני מניחה שכשהם יחליטו איך הם מתכוונים להפיץ אותו, הם יציינו את זה שם. לפני ההצגה טים ניגן שלושה שירים, אחד מהם הוא שיר האפיפיור שכולם בקהל שמחו לשמוע, ואחריו ישבו הוא, טרייסי קינג (המפיקה והמארגנת של TAM) ודן טרנר (המאייר והאנימטור הראשי) וענו על שאלות. יש לי כבוד רב לשלושתם, כל אחד בתחומו הוא, אבל אף אחד מהם לא היה מוצלח במיוחד בפורמט של ראיון, במיוחד לא אחרי יום ארוך וכנראה שתיים-שלוש בירות. אני חושבת שבשלב מסוים מישהו מהקהל הציע שטים יפסיק לדבר ויחזור לשיר, אבל לצערי (ולצער רוב הקהל, לדעתי) זה לא קרה.

בחיי, כשמסכמים הכל, היום נראה הרבה יותר ארוך ועמוס מאיך שהרגיש תוך כדי! אני מקווה שמחר ישאר לי כוח לעדכונים נוספים, אבל בינתיים אתם יכולים להכנס לטוויטר ולחפש עדכונים על #tamlondon. אם אתם מגלים משהו מדהים שפספסתי, ספרו לי בתגובות.

אביב, לונדון.