רוב הדיווחים שאנחנו עוסקים בהם ב"ספק סביר", ובקהילה הספקנית בכלל, הם דיווחים מדעיים. מחקר רפואי כזה או אחר, טענה אמפירית כלשהי, וכו'. כשחוקרים נושאים שכאלו לאורך זמן, מפתחים מיומנויות הצלבת נתונים וחיפש מקורות בהתאם – כאלו שמתאימים לסקירת מאמרים מסודרים, ניתוחים קליניים, וכו'. אלו מיומנויות מצויינות, אבל הן יעילות פחות כתוקפים נושאים ספקניים אחרים כחייזרים, מזימות טיוח ותיאוריות קונספירציה.

החומרים שלרוב משחקים תפקיד במקרים כאלו הם פיסות של מסמכים רשמיים מרשויות ממשלתיות, תצפיות של עדי ראיה, ומני הצלבות מודיעיניות של מקורות יד שניה ועדויות שמיעה. שאלה שהעביר אלנו רן בנוגע לחגיגת התקשורת האחרונה סביב נחיתת החייזרים מרוזוול נראתה כמו הזדמנות טובה להסביר איך (לדעתי) נכון לנתח חומרים שכאלו.

הדוגמה שנעבור עליה תהיה מזכר של ה-FBI מ-1950 שמודה כי חלליות חייזריות נחתו ברוזוול בשנת 1947 (המסמך המקורי יוצג בהמשך). המזכר שוחרר כחלק משחרורי המסמכים של ה-FBI תחת חוק חופש המידע.

הבחנה בין מידע והערכות

מסמכים ממשלתיים שכאלו דורשים שיטת ניתוח מודיעינית כמעט. לצורך העניין, בואו נדמיין שאנחנו קציני מודיעין סובייטים, שהצליחו ליירט את המזכר הסודי ב-1950, ועכשיו עליהם לנתח אותו.

הגישה האינטואיטיבית מניחה כמובן שהשלב הראשון הוא לקרוא את המסמך כפשוטו, ממש כמו מאמר מדעי. זאת תהיה טעות חמורה. המסמך (כל מסמך, אבל במיוחד דיווחים שכאלו) מכיל בליל של מידע גולמי והערכות (כלומר – הדעות של אנשים אודות המידע). אם נקרא את המסמך כפשוטו, הרי ש"נזהם" את עצמנו בדעות של כותבי המסמך, והטיה זו עלולה לגרום לנו לפספס פרטים או לפרש אותם באופן לא תקין.

לצורך העניין, רק תחשבו על האופן שבו הצגתי את המסמך בהקדמה: "מזכר של ה-FBI מ-1950 שמודה כי חלליות חייזריות נחתו ברוזוול בשנת 1947".

זאת הדעה שלי בנוגע לתוכן המסמך, וברגע שקראתם אותה, היא זיהמה את העמדה שלכם – אולי היא יצרה אצלכם אנטגוניזם, ועכשיו תרצו להוכיח לעצמכם שה-FBI טעה; אולי איפשהו במוחכם אתם אומרים "טוב, אם ה-FBI מודה בזה, כנראה שיש משהו בעניין". כך או כך, הדעה שלי מתמזגת לתוך המידע שהמסמך באמת מכיל, ומכתימה אותו. בפועל, השם "רוזוול", המילה "חללית" והשנה 1947 לא מופיעים כלל במסמך.

למעשה אנשי מודיעין עוברים הדרכות (מסודרות יותר או פחות) בנוגע להטיות הקוגניטיביות האלו, וכדוגמה, בין השאר מלמדים אותם שבקריאה ראשונה לעולם אין לקרוא את נדון המסמך, בדיוק מהסיבה הזו. עכשיו כשהזהרתי אתכם לא לקפוץ ולקרוא את המסמך באופן נאיבי, אני יכול לתת לכם אותו: אתם יכולים לראות אותו באתר ה-FBI (שם גם ניתן להוריד אותו כ-PDF).

מה המידע?

על מנת להתמקד רק במידע עצמו, נצרך לקלף את המסמך כמו בצל, לעבור דרך כל המפעילים, המסכמים והכתבנים, ולהגיע למקור עצמו שמסר את המידע, ולמידע הספציפי שהוא מסר. קראו את המסמך, תוך שאתם מקפידים להפריד בין מידע להערכות, ועשו רשימת מכולת של פרטי המידע הגולמי שמופיעים במסמך. אלו הפרטים שאני דליתי, וההערות שלי לגביהם תחומות בסוגריים מרובעות:
  1. שלושה גופים, הידועים כ"צלחות מעופפות" נמצאו (Recovered) בניו מקסיקו.
  2. הגופים תוארו כבעלי צורה עגולה ומרכז מורם, בקוטר של כ-20 מטר (50 רגל). [לשם בהירות אקרא להן חלליות על מנת להבדיל אותן מה"גופים" בסעיף הבא, אבל זה לא מידע מהמסמך (בשום מקום לא נטען כי הן הגיעו מהחלל)]
  3. בכל "חללית" היו שלושה גופים דמויי אדם (כלומר בעלי צורה אנושית) בגובה של קצת יותר ממטר (3 רגל), לבושים בבד מתכתי עדין. [שימו לב – Bodies באנגלית ניתן לפירוש כגוף, או כגופה. למרות שהניסוח נוטה לפירוש אחד, לא ברור לחלוטין למה הכוונה במקרה זה. כמו כן, לא ברור באיזה אופן הגופים היו דומים לבני אדם – בתווי הפנים? בגפיים? באיברים הפנימיים? מעבר לכך – האם הבד היה מתכתי באופיו, או ממש עשוי ממתכת? חוסר בהירות בניסוח]
  4. כל גוף היה עטוף (חבוש אפילו – Bandaged) באופן שדומה לחליפת ניסוי או מירוץ [שוב – ניסוח לא ברור. האם העטיפה היא מהבד המתכתי או בנוסף אליו?]

האם ברשימה שלכם מופיעה דעה שחשבתם שהיא מידע גולמי? האם פספסתי משהו ברשימה שלי?

המקור מביא גם דעות משלו, במסווה של מידע (צריך להזהר ולזכור – דעות הן רק דעות): הגופים נמצאו בניו-מקסיקו כי הממשל מפעיל מכ"מ עוצמתי באזור, וההנחה היא (it is believed) שהמכ"מ הפריע למנגנוני השליטה שלהם. זו בהכרח לא עובדה (אלא אם כן ראיינו את אחד מדמויי האדם, ואז סביר שהדיווח היה מציין זאת), ויתרה מזאת, השימוש בביטוי it is believed רומז שלא מדובר בניתוח או תוצאה של ניסוי, אלא בהשערה (לא ברור אם של המקור או של מישהו מוסמך שמעורה בעניין).

שימו לב שכבר כאן נתקלנו בכמה מקרים בהם תרגום הכתוב (לרוסית כמובן, כי בל נשכח, אנחנו קציני מודיעין סובייטים) היה עלול למחוק חלק מהדו משמעות, ואולי להוביל אותנו למסקנות שגויות. בדומה לתמצות לנדון, תרגום הוא גם רק דעה של מישהו, וגרוע מכך – הוא מוחק מידע מהמסמך, ומחליף אותו בדעה הזו. עוד נחזור לנושא השפה בהמשך.

על פניו נראה שמדובר על מידע בעל חשיבות עליונה: כקציני מודיעין סובייטים, האפשרות שלחזירים הקפיטליסטיים יש טכנולוגיה לא מוכרת וצורות חיים לא מוכרות עלולה לאיים על בטחונה העתידי של ברית המועצות.

למזלנו, כשקציני מודיעין מעריכים פיסת מידע, הם לא מסתפקים רק בהערכת החשיבות שלה, אלא גם המהימנות שלה.

מי המקור?

אוקיי, אז הפקנו את המידע הגלום בידיעה, אבל מי המקור של המידע הזה? זאת אחת השאלות הקריטיות ביותר – והמקרה הזה מדגים עד כמה קל לטעות בה.

חלק מהדיווחים החדשותיים טענו כי ה-FBI מכיר בכך שחייזרים נחתו ברוזוול. מעבר לכך שהמידע לא מדבר על נחיתה, או על חלליות  (זכרו – המסמך לא מציין כי הגופים עפו, או הגיעו מהחלל), מקור המידע לא היה כלל ה-FBI. סוכן של ה-FBI קיבל את המידע מגורם שני – חוקר, ודיווח עליו.

אוקיי, אז מי היה החוקר? בנקודה זו, כל הדיווחים החדשותיים טעו. כולם טענו שמדובר בחוקר מחיל האוויר האמריקני. עיון בניסוח המדוייק מגלה תמונה שונה. החוקר עובד עבור חיל האוויר (investigator for the air-force), עובדה שמקבל אישוש מכך שמתייחסים אליו כאל Mr., ללא דרגה או כינוי צבאי. למעשה, יתכן ש"עובד עבור חיל האוויר" מרמז על קשר מתמשך שלא היה קיים – יתכן בהחלט שהחוקר עשה עבודה חד פעמית עבור חיל האוויר. האם הוא סתם חוקר פרטי שעושה עבודות צדדיות עבור הממשל, או חוקר בכיר בצוות מומחים שנשכר לענייני "החלליות"? אין לנו שום דרך להעריך את המהימנות שלו.

שימו לב – זאת נקודה נוספת בה תרגום החומר היה מבטל ניואנס חשוב להבנת המסמך.

אוקיי, אז יש לנו חוקר שמהימנותו לא ברורה. האם לפחות הוא-הוא מקור המידע? ובכן, ככהנ"א שהתשובה היא לא.

כשמסתכלים בניסוח של הפסקה השניה, רואים שסוכן ה-FBI מציין "According to Mr. [REDUCTED] informant". אמנם יתכן שסוכן ה-FBI מתייחס לעצמו כ-Mr, ולחוקר כמודיע, אבל זה לא סביר. במקומות אחרים במסמך הוא מתייחס לעצמו כ-SA – Special Agent, בדיוק באופן שנהוג בסוג כזה של מסמכים.

בסבירות גבוהה כי ה-Mr. מתייחס לחוקר, והמסמך מציין כי החוקר הפעיל מודיע. מאופן הניסוח סביר מאוד כי המודיע אחראי לא רק לדעה שנמסרה בפסקה השניה, אלא גם לכל המידע שנמסר במהלך כל המסמך. בשורה התחתונה, החוקר, כמו סוכן ה-FBI רק שימש כצינור להעברת הדיווח.

לסיכום: שרשרת המקורות היא כזו – המסמך נכתב ע"י סוכן FBI, שמצטט חוקר שעבד עבור חיל האוויר (שאמינותו / המקצועיות שלו לא ברורה), ושהוא בתורו מביא את דבריו של מודיע כלשהו שעליו אנחנו לא יודעים כלום. יתכן שהוא הרופא המנתח שעבד על החייזרים ובקיא בכל העובדות, אבל סביר בהרבה שמדובר ב"מקור רחוב", מסוג המקורות המודיעינים שצריכים כסף, ופעמים רבות ממחזרים שמועות או אפילו ממציאים דיווחים שלמים על מנת לקבל עוד כמה דולרים בתדרוך השבועי.

וכך, כל אמינות הדיווח קורסת – לא מדובר ב"דיווח של ה-FBI", או אפילו בדיווח של "חוקר חיל האוויר", אלא בדיווח של מקור לא ידוע שרק הועבר בצינורות המקובלים.

למעשה, מניסוח המסמך, סביר כי סוכן ה-FBI לא התייחס ברצינות למידע שהעביר המודיע, היות והוא מציין במסמך כי הוא לא ניסה להמשיך ולהעריך את הנושא – ניסוח מקובל במקצוע ל"תייקתי במגרסה". במידה ונשמע לכם מוזר שדיווח באמינות כ"כ נמוכה יימצא במסמך רשמי של ה-FBI, אל תדאגו – כל ארגון מודיעין מקבל מאות דיווחים כאלו בחודש, וכל חוקר מודיעין רגיל "לתייק אותם במגרסה". זאת בדיוק הבעיה בהפעלת מקורות יומינט (מקורות אנושיים).

מה המסקנה?

והנה שאלת מיליון הרובל – מה ההערכה שלכם לערכיות ואמינות הידיעה? האם מדובר ב"אקדח מעשן" לנחתית חייזרים בארה"ב, או פיסה חסרת משמעות של זבל מודיעיני ש"תויק במגרסה"? מה המסקנה?

המסקנה האישית שלי היא שאכן מדובר בדיווח חסר משמעות, מהסוג שכל חוקר מיומן לומד להתעלם ממנו בשבוע הראשון לעבודה. לצערי רבים אחרים הגיעו למסקנות אחרות, מרחיקות לכת בהרבה (וקולניות בהרבה).

שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד דיון שיטתי על העובדות, ואין ספק שניתן להגיע למסקנות שונות מבחינה של אותם הנתונים. המרגיז הוא שבמקרה הזה, כמו במקרים רבים רבים כל-כך לפניו, הנתונים מעוותים ללא היכר בדיווחים החדשותיים ובאתרי העב"מולוגים, כך שלא ניתן באמת לנהל דיון משמעותי.

בחרתי לא להכנס לתקיפה של המידע עצמו (לדוגמה, שהתיאור הויזואלי תואם את הלך הרוח הציבורי בתקופה ההיא), אלא להתמקד בניתוח טכני של מבנה הידיעה ואופן העברת הדיווח. אני מקווה שהניתוח השיטתי הזה יעזור לכם כשיגיע לידכם המסמך הממשלתי הבא, ומי יודע, אולי יום אחד גם העיתונות הפופולארית תפעיל הגיון, ניתוח והבנת הנקרא כשהיא מסקרת אירועים שכאלו.

עדכון

כפי שציינתי, המטרה בפוסט לא הייתה לבחון את הטענות עצמן, אלא את מבנה הדו"ח ולהראות כיצד ניתן להפריד בין מידע להערכות.

עירא בטובו מילא את החסר ועדכן כי המסמך ככהנ"א קשור להונאה מקומית, ואולי אף מזוייף כשלעצמו. אתם מוזמנים לקרוא עוד על הנושא בויקיפדיה, או לכרונולוגיה מלאה יותר כאן (עבודת תחקיר מעמיקה, בלי קשר לדעות המובעות באתר) ולהמשיך לחקור בעצמכם.